בסוף שנות ה-90, חלק גדול מהערים במרכז הארץ כבר נהנו מתנופת פיתוח: ראשון לציון התרחבה מזרחה, נס ציונה ביססה מעמד של אזור ביקוש, ורמלה החלה לקדם תוכניות לשכונות חדשות. בניגוד לכך, באר יעקב, אז יישוב קטן נטול תשתיות מסודרות ותמיכה ממשלתית, לא התקדמה.
למרות קרבה גיאוגרפית למוקדי תעסוקה ותחבורה, דבר אחד חסם את הפיתוח: היעדר תשתית ביוב.
קידום תשתיתי נרחב הובל על ידי קבוצת רסידו שבבעלות פרדי רובינסון
בשנים שבהן היישוב נחשב לשולי תכנונית, מערכת השפד״ן לא יכלה לקלוט את שפכי באר יעקב, מה שהפך את היישוב לבלתי מפותח תכנונית. ללא פתרון ביוב, לא ניתן היה לאשר בנייה חדשה, וכל ניסיון ליזמות נבלם.
המהלך ששינה את הכיוון החל כאשר קבוצת רסידו בבעלות פרדי רובינסון לקחה על עצמה, במסגרת הסכם עם חברת לור"ם הממשלתית, אחריות כוללת על תכנון ופיתוח התשתיות בעיר, כולל הכנת תוכנית אב, תכנון תחבורה, מים וביוב.
תשתית לפני תוכנית: הקמת המט"ש כתנאי מקדים
כדי לשחרר את החסמים, הוקם קונסורציום של שלוש חברות ביוזמת קבוצת רסידו בניהולו של פרדי רובינסון, שדחף להקמת מתקן טיהור השפכים איילון, מתקן שמשרת היום גם ערים כמו נס ציונה, ראשון לציון ורמלה.
המתקן, שהוקם בטיפול שלישוני, סיפק את התנאי המרכזי להוצאת היתרי בנייה, ואיפשר את קידום תוכנית האב הראשונה לבאר יעקב. הפיתוח התחיל מייד לאחר מכן, בשכונות חדשות, בתשתיות תחבורה ובמוסדות ציבור.
פיתוח מתוך תשתית, לא מתוך הדמיה
תהליך הפיתוח של באר יעקב ממחיש את הסדר ההכרחי בתכנון עירוני: תשתית קודמת לבנייה. בעוד ערים אחרות התמודדו עם עומסים תכנוניים לאחר בנייה מואצת, באר יעקב פיתחה את התשתית מראש, מה שאיפשר צמיחה מבוקרת לאורך זמן.
מודל של פיתוח מבוסס תשתית
הפיכת באר יעקב לעיר מתפקדת לא התאפשרה בזכות שינוי סטטוס מוניציפלי או שיווק אגרסיבי, אלא בגלל הקמת תשתית מותאמת לצמיחה. זה לא היה תהליך מהיר, אך הוא יצר תשתית עירונית שלמה: ביוב, מים, תחבורה, מבני ציבור, ואפשרויות מגורים בקנה מידה רחב.
מבט רחב יותר
בעידן שבו המדינה נדרשת להוסיף מאות אלפי יחידות דיור, המקרה של באר יעקב מדגים מה קורה כאשר תשתית נתפסת כשלב מקדים ולא כתוצאה נלווית. הקמת מתקן טיהור שפכים ייעודי הפכה מ"בעיה של משרד התשתיות" למהלך שמאפשר עיר שלמה.
צמיחה שנבנתה מהקרקע – תרתי משמע
במקום שבו קרקעות פרטיות, תכנון מורכב והיעדר חיבור לתשתית גרמו לקיפאון, נעשה מהלך שיצר פתרון כולל. העיר שנשארה מאחור בתחילת שנות ה-2000 הפכה לשם נרדף לצמיחה מואצת.
המהלך בבאר יעקב מחדד עיקרון פשוט: אין פיתוח עירוני בלי פתרון תשתיתי עמוק. לא כאביזר נלווה, אלא כבסיס.